מפעל הפיס גאה להכריז על הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו לשנת 2022

הפרס ניתן כאות הוקרה והערכה למדענים, לאנשי אקדמיה ולאנשי תרבות על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל. כמו כן, הכריז מפעל הפיס על הזוכה בפרס מפעל חיים לשנת 2022: היוצרת והזמרת קורין אלאל וזאת על תרומתה הייחודית לקידום המוזיקה הישראלית על כל גווניה.

בתחום המדעים זכו:

• זוכה בפרס בתחום מיקרוביולוגיה: פרופ' רותם שורק ממכון ויצמן.
• זוכה בפרס בתחום סיעוד: פרופ' דורית פוד מאוניברסיטת חיפה.
• זוכה בפרס בתחום רפואה מותאמת אישית: פרופ' ניר פרידמן מהאוניברסיטה העברית ירושלים.
• זוכה בפרס בתחום חקר תנ"ך ולשון: פרופ' שמואל פסברג מהאוניברסיטה העברית ירושלים.

בתחום האמנויות זכו:

• זוכה בפרס בתחום אנימציה: יוני גודמן
• זוכה בפרס בתחום מחול: ענת דניאלי
• זוכה בפרס בתחום צילום: נועה צדקה
• זוכה בפרס בתחום בינתחומי: עמית דרורי

כל אחד מהזוכים יקבל ממפעל הפיס פרס על סך 150 אלף ₪ (שווי סך כל הפרסים: 1,350,000 ₪).

יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, אמר היום: "פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו, הפך ברבות השנים לאחד הפרסים החשובים והיוקרתיים ביותר בתחומי המדע, המחקר, התרבות והאמנות בישראל. גם השנה, המשיכו המדענים בישראל לפרוץ דרך, להצטיין ולהוביל להישגים חסרי תקדים, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. בתחום האמנות והתרבות אנחנו חווים פריחה מחודשת שמגיעה עם סיום משבר קשה במיוחד לענף, וקוצרת כבר השנה פירות מדהימים בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה, הצילום והאנימציה. יש לנו בהחלט במה להתגאות ומטרתו של הפרס היא להכיר ולהוקיר את העשייה החשובה והבלתי פוסקת של פורצי הדרך בתחומים הללו שהשפעתם על חיינו כל כך משמעותית. גם השנה החלטנו להעניק פרס מפעל חיים שנועד להרחיב את היריעה ולהגיע אל מועמדים ראויים שתרמו תרומה משמעותית וייחודית לחברה. פרס מפעל חיים יוענק השנה לקורין אלאל וזאת על עשייתה הייחודית ורבת השנים בתחום המוזיקה תוך יצירת נכסי צאן ברזל שמלווים וימשיכו ללוות את החברה הישראלית עוד שנים רבות. אין ראויה ממנה לפרס זה, ובמיוחד בעת הזאת".

דולין מלניק, מנהלת אגף התרבות של מפעל הפיס, אמרה היום: "גם השנה אנו ממשיכים לקיים את הפעילות החשובה של פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו. בכל שנה אנחנו משנים את הקטגוריות של הפרס במטרה להקיף כמה שיותר תחומים ולהגיע לכמה שיותר אישים שתרמו תרומה משמעותית לתחומי המדע, המחקר והאמנות. הפרסים שמפעל הפיס מעניק הם דרך נוספת להכיר, להוקיר ולתמוך במצוינות, הן בתחומי האמנויות השונים והן בתחומי המדע".

השנה הצטרפו תשעה זוכים וזוכות מאושרים אל עשרות הזוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו היוקרתי שמוענק מידי שנה, כחלק מפעילותו של מפעל הפיס לקידום התרבות, האמנות, המחקר והמדע בישראל. הפרס, המוענק מזה עשרים ושתיים שנה, נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בישראל והוא ניתן על שמו של מיכאל לנדאו, שמונה לראש מפעל הפיס בשנת 1951.

קורין אלאל זוכה בפרס מפעל חיים ע"ש לנדאו על תרומתה בתחום המוזיקה

מנימוקי הזכייה: קורין אלאל היא יוצרת נדירה ופורצת דרך במוזיקה הישראלית. אלאל היא מהמלחינות המקוריות שהיו בישראל ולחניה מעידים על טביעת אצבע ייחודית ויוצאת דופן: מצד אחד מדובר בלחנים מפתיעים ומתוחכמים שלוקחים את המאזינים להרפתקה ומצד שני הם מצליחים לתקשר עם הקהל הרחב ולהיות אהובים ואפילו המנוניים.

לכך מתווספת בחירת טקסטים מדויקת ומעוררת מחשבה הודות לעבודה עם כותבים ידועים ומוערכים לצד כותבים שהיו אז בתחילת דרכם ואלאל זיהתה את הכשרון ואת השפה החדשה שהביאו איתם. השילוב של הטקסטים יחד עם התעוזה וההרפתקנות המוזיקלית של אלאל הצליח לספר את הסיפור הישראלי מזווית מפוכחת אך עדיין אוהבת (אין לי ארץ אחרת, ארץ קטנה עם שפם, זן נדיר ועוד) ולהגדיר את הקלאסיקה הישראלית מחדש.

שירים אחרים של אלאל כמו "מותק", "הטבעת נפלה", "כשזה עמוק", "לחיות" ועוד, שרטטו מודל של אישה אחרת ממה שהכרנו עד אז במוזיקה הישראלית: חופשיה, לעתים כועסת, משוחררת מכבלי העבר, נועזת. יחד עם אופן שירתה הלא מתנחמד והופעתה הכובשת והלא מתאמצת היא הצליחה להיכנס לזירה שהייתה גברית מאוד ולהביא משם קול ייחודי ובשורה מוזיקלית שהיוו השראה לדורות רבים של יוצרים ויוצרות.

מעבר לכך, קורין אלאל היא מהמפיקות הראשונות בארץ שהחלה את דרכה בתחום בתקופה שבה כמעט ולא היו נשים שעסקו בהפקה מוזיקלית. כמפיקה היא עזרה לעצב קריירות של אמנים חשובים כמו גלי עטרי, המכשפות, אביתר בנאי ועוד. העולה החדשה מטוניס שלא הבינה מילה בעברית כשהגיעה לארץ, הפכה לחלק בלתי נפרד מפס הקול הישראלי.
על כל אלה ועוד ראויה קורין אלאל לפרס לנדאו בקטגוריית מפעל חיים.

צוות השופטים: גלעד כהנא, לבנת בן חמו, אבי בללי

הפרס בתחום המדעים מציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם, ותרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר

פרופ' רותם שורק ממכון ויצמן זוכה בפרס בתחום המיקרוביולוגיה

מנימוקי הזכייה: פרס מפעל הפיס על שם לנדאו מוענק לפרופ' רותם שורק על מחקריו המקוריים ופורצי הדרך בתחום המיקרוביולוגיה. פרופ' שורק הוא מוביל עולמי בחקר מערכות הגנה של חיידקים כנגד באקטריופאג'ים (ווירוסים המדביקים רק חיידקים) ומערכות התקשורת ביניהם. הוא פרסם למעלה מ־100 מאמרים מדעיים בעיתונות מובילה, וכיום מעבדות רבות בעולם חוקרות את התופעות שגילה. המעבדה של פרופ' שורק הכשירה מדענים רבים שחלקם היום חוקרים עצמאיים במוסדות מובילים בארץ. עיקר התגליות של פרופ' שורק נוגעות בדרך שבה חיידקים מגנים על עצמם מפני הדבקה בווירוסים. בעזרת פלטפורמה מיוחדת שפיתח, הסורקת גנומים רבים של חיידקים, גילה מעל ל־50 מערכות הגנה שונות, ולמעשה פתח תחום חדש במיקרוביולוגיה, הנקרא "אימונולוגיה של חיידקים". פרופ' שורק גם פענח את מנגנוני הפעולה של חלק ממערכות אלה, ומידע זה כבר משמש לפיתוח תרופות ושיטות תרפויטיות נוספות. באופן מפתיע גילה פרופ' שורק שמערכות ההגנה של חיידקים חולקות דמיון עם מערכות הגנה שלנו בני האדם כנגד ווירוסים. מחקריו חושפים קשרים אבולוציוניים בהתפתחות מערכות אלה, ותורמים להבנה איך מערכות ההגנה שלנו התפתחו.

צוות השופטים: פרופ' ענת הרשקוביץ, פרופ' מיכאל מיילר, פרופ' יובל שוהם

פרופ' דורית פוד מאוניברסיטת חיפה זוכה בפרס בתחום הסיעוד

מנימוקי הזכייה: פרופ' דורית פוד היא בין החוקרות המוערכות בעולם בסיעוד, בעיקר במחקריה פורצי הדרך בתחום התגובה לכאב. במסגרת מחקריה, שפורסמו בכתבי עת מובילים, היא בדקה גורמים ביו־פסיכו־סוציאליים של האדם כמו מאפייני אישיות, גנטיקה ואחרים שעשויים להשפיע על התגובה לכאב ועל יעילות המשככים השונים.

פרופ' פוד הקימה את המעבדה הייחודית לחקר הכאב באוניברסיטת חיפה ב2009. מעבדה זו מבוססת על כלי מדידה ייחודיים המפיקים כאב מאופנויות (modalities) שונות לבדיקת תגובות כמותניות חושיות. בדרך זו היא מנסה להסיק על מנגנוני פעולה. למעבדה שיתופי פעולה עם מרכזי המחקר המרכזיים בחקר הכאב בארצות הברית, גרמניה ודנמרק.

פרופ' פוד זכתה למוניטין בינלאומי גם בשל מחקריה על התערבות תרופתית כדוגמת אופיאטים וקנאביס רפואי. ממצאי המחקר תורמים רבות למתן טיפול אישי ומותאם לחולה. היא זכתה במענקי מחקר מקרנות תחרותיות והנחתה סטודנטים רבים לתארים מתקדמים אשר תרמו ותורמים להעצמת תחום המחקר בעולם הסיעוד ולטיוב הפרקטיקה של הטיפול בחולה.

צוות השופטים: פרופ' אריק רימרמן, פרופ' אבי עורי, פרופ' רבקה כרמי

פרופ' ניר פרידמן מהאוניברסיטה העברית זוכה בפרס בתחום הרפואה מותאמת אישית

מנימוקי הזכייה: פרופ' ניר פרידמן הוא מחלוצי תחום הביולוגיה החישובית בארץ ובעולם. תרומתו משולבת בכל שלבי המחקר מפיתוח של טכנולוגיות חדשניות ופורצות דרך, דרך מודלים מתמטיים וכלים חישוביים להסקה ולניתוח מידע, ועד לשילובם לכדי כלים יישומיים ברפואה מותאמת אישית ובמחקר ביולוגי של גנום האדם. פרופ' פרידמן מגשר בין דיסיפלינות שונות ומשלב תחומי מחקר שונים זה מזה. הוא פיתח כלי למידת מכונה ובינה מלאכותית לניתוח מידע רפואי רחב היקף. הטכנולוגיות החדשניות שפיתח הקטינו בסדרי גודל את כמות החומר הנדרש לניסויים ביולוגיים ובדיקות דנ"א, ואיפשרו מדידות ברזולוציה של תאים בודדים שמקורם בדוגמאות דם או ביופסיה, אשר לא היו נגישים למחקר כמותי קודם. מחקריו הרבים, שהתפרסמו במיטב כתבי העת המדעיים, זכו לעשרות אלפי ציטוטים ופתחו פתח חשוב לרפואה מותאמת אישית.

פרופ' פרידמן מהווה מופת של מצוינות מדעית במחקר האקדמי בישראל ובעולם כולו, ומשמש כמודל לתרומה אישית בתחומי הרפואה החישובית, הבינה המלאכותית, הביולוגיה המערכתית ורפואה מתואמת אישית.

צוות השופטים: פרופ' גליה בלום, פרופ' שרה לביא, פרופ' רחלה פופובצר

פרופ' שמואל פסברג מהאוניברסיטה העברית ירושלים זוכה בפרס בתחום חקר תנ"ך ולשון

מנימוקי הזכייה: פרופ' פסברג הוא מבכירי החוקרים בעולם של לשונות המקרא, העברית והארמית. בשפע מחקריו פרץ דרכים חדשות בהבנת אוצר המילים, דקדוקן ותחבירן של העברית והארמית, תוך ניתוח בלשני מעמיק וחקירה משווה של כלל השפות השמיות. במחקריו טיפל בכל היבטיהם של ניבי העברית הקדומה, למן לשון המקרא על מסורותיה השונות ועד לשון המגילות ממדבר יהודה, והעמיד שורה של מחקרים חדשניים בתחום התחביר, ובכללם מבוא מקיף לתחביר לשון המקרא. כמו כן, הקדיש מחקרים רבים לניבי הארמית, מאז הארמית הקדומה ועד לניבים המדוברים של הארמית החדשה, לרבות תיאור דקדוקי מלא של תרגומי התורה הארץ־ישראליים שנמצאו בגניזת קהיר.
על תרומותיו הרבות והחשובות לחקר העברית והארמית, ועל הכבוד שהוא מנחיל למחקר הישראלי בעולם ראוי פרופ' שמואל (סטיב) פסברג לפרס לנדאו מטעם מפעל הפיס בתחומי התנ"ך והלשון העברית.

צוות השופטים: פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' אייל בן אליהו, ד"ר גיא דרשן.

הפרס בתחום התרבות והאמנות, מוענק לזוכים על תרומה והשפעה משמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל

יוני גודמן זוכה בפרס בתחום אנימציה

מנימוקי הזכייה: ועדת הפרס החליטה להעניק את פרס לנדאו באנימציה לבמאי האנימציה יוני גודמן בשל היותו יוצר אנימציה מוכשר ופרץ דרך, שסלל את המעבר מדור המייסדים אל תקופת הפריחה של האנימציה הישראלית העכשווית, על הישגיו יוצאי הדופן ועל תרומתו לאנימציה הישראלית.

הסרט "ואלס עם באשיר", אחד הסרטים החשובים שנעשו בארץ ואחד המשמעותיים באנימציה העולמית, צמח בזכות עבודתו של גודמן כבמאי האנימציה - פיתוח שיטות עבודה חדשניות באנימציה, ניהול צוות יוצרים ויכולתו להעמיד סרט אנימציה בצוות ובתקציב מיזעריים, בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מופלאים ליצירת מופת, ולסרט האנימציה הראשון שנעשה בישראל ב 50 שנה האחרונות.
בסרטים הבאים בהם היה במאי האנימציה - "כנס העתידנים" ו"איפה אנה פרנק" גודמן המשיך והעלה את רף האנימציה, אותו הוא מציב בכל סרט מחדש.

כבמאי אנימציה, כאנימטור ראשי וכמרצה הכשיר את טובי האנימטורים הפועלים כיום בישראל, פרץ את הדרך להפקות אנימציה איכותיות, לתקציבים ולהכרה בין לאומית, ואף שימש השראה ליוצרים צעירים, שבחרו באנימציה כדרכם האמנותית. גודמן היה יזם ושותף להקמת איגוד מקצועות האנימציה, והיה פעיל בו שנים רבות.
על כל אלה אנו רוצים להכיר תודה והערכה בבחירתו לקבלת הפרס, ומאחלים ליוני גודמן שימשיך להתפתח וליצור יצירות עדינות, מרגשות ומשמעותיות.

צוות השופטים: גילת פרג, יוסי גוון, גיא חיות

ענת דניאלי זוכה בפרס בתחום המחול

מנימוקי הזכייה: פרס לנדאו למחול לשנת 2022 מוענק לענת דניאלי על קולה הצלול והמקורי ככוריאוגרפית ועל מחויבותה העמוקה לקידום ופיתוח שדה המחול בישראל.

בעשייתה של דניאלי ניכרים הערנות לכוחות הפועלים ולרוח הזמן כמו גם הרצון לחקור, לאתגר, ולהציע פתרונות פיוטיים ומעשיים עבור היצירה הישראלית וקהילת המחול המקומית.

ככוריאוגרפית עצמאית דניאלי העמידה לאורך השנים גוף יצירה עשיר בעל שפה תנועתית ואסתטית מובחנת. יצירתה מאירה בכל פעם סוגיות שונות במציאות חיינו, הנעות בין האישי לפוליטי במבט שהוא בה בעת פואטי ונוקב. כמי שעשייתה האמנותית מתחילה בקשב עמוק להוויית המקום והזמן ולשדה האמנותי בו היא פועלת, יצירתה ניחנה בקריאת תיגר על הקיים, בניסיון לשנות דפוסי חשיבה מקובעים מתוך הרצון להניע תהליכים שיציעו אלטרנטיבה.

לצד עשייתה הכוריאוגרפית, ומתוך הבנת הצרכים והמגבלות של שדה המחול בישראל, דניאלי יזמה, פיתחה וניהלה אמנותית גופים ופלטפורמות אשר מטרתם לקדם את אפשרויות הפעולה של שדה המחול בישראל. על ידי רקימת שיתופי פעולה ורתימת גורמים שונים היא הובילה להקמת מוסדות שונים. היתה בין היתר ממייסדי "עמותת הכוריאוגרפים" והקימה את מרכז "כלים" בבת ים שפתח מרחב חדש לעשייה ומחשבה על מחול. במרכז התחנך דור חדש של יוצרי.ות מחול והוא גם פועל לקדם את הממדים החברתיים והקהילתיים של העשייה המחולית, לאוכלוסיות בעלות צרכים מגוונים.

הוקרתנו נתונה לחזון האמנותי־חברתי המחויב של דניאלי ולהתמדה והנחישות להרחיב את אופק הפעולה של קהל וקהילת המחול בישראל.

צוות השופטים: טל יחס, טליה פז, דלית הרמתי

נועה צדקה זוכה בפרס בתחום הצילום

מנימוקי הזכייה: במהלך שלושה עשורים נוכחת נועה צדקה בשדה האמנות, התרבות והאקדמיה המקומי, ומפתחת שפה אישית, ייחודית ומובחנת ביצירותיה ובפועלה, המתפרשים לתחומים כמו: צילום ישיר, כתיבה, פעולות פרפורמטיביות, אוצרות ומחקר.

ברבות מיצירותיה ובספרה "המעבר בתעלות הדמע תקין" (2009, רסלינג) משתקף כשרונה לארוג נרטיב של כתיבה וצילום יחד, ובכך לסלול שבילים בהם הקורא והצופה נסחפים עמה לתוך מרחבים אינטימיים של סיפור המסופר ומצולם בגוף ראשון. לא פעם יוצאת צדקה כנגד הזרם המרכזי ומתייחסת בכנות מרובה למצבים מורכבים וטעונים במישור האישי, הפוליטי והחברתי באמצעות יצירתה.

בעשור האחרון שקדה על מחקר שיצא לאור בספר "האמת הפוטוגרפית אמת טבעית היא: כרוניקה של המחלקה לצילום" (2019, רסלינג) בו היא סוקרת את הוראת הצילום והשיח סביב המדיום משנת 1910 ועד 1984, תוך נקיטת עמדה ביקורתית. בנוסף, צדקה מקדישה פרק מיוחד לדמויות נשים, מורות ואמניות צילום שנעלמו מהשיח ומהתודעה, ואף הספיקה לאצור ולהציג עבודותיהן לציבור הרחב.

התמסרותה ודבקותה של צדקה לחדר חושך ולצילום אנלוגי בעידן מהיר ודיגיטלי הם ביטוי מעשי ואידיאולוגי לאמנות ולהוראה הרואה בחומר, בהאטה ובהעמקה חשיבות מרובה הקושרת בין מסורת הצילום לבין ערכים של הומניזם, ראיית המציאות וכנות.

צוות השופטים: רון עמיר, רונה יפמן, תומר קאפ

עמית דרורי זוכה בפרס בתחום האמנויות הבינתחומי

מנימוקי הזכייה: מזה שני עשורים דרורי מקיים מפעל אמנותי מעמיק בו משתלבים יחדיו טכנולוגיה, רובוטיקה, בובנאות, חשיבה הנדסית, מלאכות בנייה מסורתיות, כתיבה ודרמטורגיה. הוא מביא אל הבמה יצירות המתחמקות מהגדרה מדיומלית ויוצרות מרחב טראנספורמטיבי עדין ומורכב שמאתגר את אופני ההתבוננות השגורים. יצירתו מעמתת אותנו עם מציאות מדומיינת ועם זאת לא לגמרי בדויה, שבה יצורי כלאיים רובוטיים מתארגנים כחברה, רוקמים קשרים ומגלמים תכונות אנושיות.

זהו מבט נוקב על נקודת הזמן שבה אנחנו נמצאים - מחד, נוסטלגיה וגעגוע לאלמנטים פראיים ואינסטינקטיביים, ומאידך, פיתוח של קודים ממוחשבים שמייתרים את האנושי ובוראים עולם שנשלט בידיי מכונות.
יצירתו של דרורי היא תוצר של שיתופי פעולה מתמשכים ובבסיסה אינה ״מופע של איש בודד״ אלא דיאלוגים נרחבים עם מדיומים ומומחיויות שונות.

הבינתחומיות באה לידי ביטוי בכל היבט בעשייתו של דרורי, ובמסגרת פועלו כמנהל אמנותי של הזירה הבינתחומית הוא מייצר את התנאים, מניע ומאפשר ליוצרים חדשים בשדה לצמוח. הוא מעניק להם מרחב ליצירת פרויקטים אמנותיים פורצי דרך, הן כמחנך והן כמנהל אמנותי.

צוות השופטים: איציק ג'ולי, דנה יהלומי, עידית הרמן