תרומת מפעל הפיס לקהילה

מפעל הפיס הוא המפעל של כולם: גברים ונשים, ילדים וזקנים, חילוניים וחרדים, יהודים וערבים, תושבי המרכז והפריפריה.

מפעל הפיס הוא בראש ובראשונה מפעל של אנשים שעובד בשביל אנשים - כל האנשים שחיים בישראל: התינוקות שנבדקים במרפאות טיפת חלב, הילדים שמגיעים בבוקר לגן חדש, התלמידים שלומדים בכיתה מרווחת ומוארת, הקשישים המבלים במרכזים לגיל הזהב, התלמידים בחוגי המחשב, הילדות בחוג הבלט והילדים בחוג הג'ודו. הזוכים בפיס הם גם נוסעי האוטובוס של המועצה האזורית, שחקני הכדורסל במגרש השכונתי, שחקני התיאטרון, האמנים, הסופרים והמדענים, הקהל שמגיע לראות הצגה בהיכל מרווח והאם שמנדנדת את בתה הפעוטה בגינה הציבורית הירוקה. כל אלה הוקמו על-ידי מפעל הפיס. 

החל משנות ה-50 של המאה הקודמת, הקים מפעל הפיס מאות אלפי אתרים ברחבי המדינה עבור כל המגזרים. הנחת העבודה של מפעל הפיס היא שהמבנים אותם הוא מקים חשובים, אבל האנשים שמשתמשים בהם באופן יומיומי, חשובים יותר. 
מהתבוננות באלפי הפרויקטים שהקים מפעל הפיס ברחבי הארץ ובאנשים הנהנים מהם עולה תמונה מגוונת מאוד של החברה כולה על כל גווניה. תמונה של האנשים החיים בישראל. להם מוקדש מפעל זה.

מחויבים לשקיפות מלאה

מפעל הפיס הוא גוף ציבורי בעל זיכיון בלעדי לעריכת הגרלות ומשחקי מזל בישראל. חלוקת משאביו לציבור באמצעות הרשויות המקומיות מתבססת על קריטריונים אובייקטיביים ומקצועיים, ונתונה לפיקוח ובקרה שוטפים כדי להבטיח הוגנות, מקצועיות ושקיפות מרביות.

מפעל הפיס שם לו למטרה לשמור על שקיפות מלאה בכל פעולותיו: מהקצאות הכספים, דרך אופן קיום ההגרלות ודרכי שיווק המוצרים, וכלה בפעילות המערכות הטכנולוגיות והשיטות הסטטיסטיות.

כדי לשמור על שקיפות זו נקבע כי המועצה הציבורית המייעצת של מפעל הפיס תייעץ לדירקטוריון. מפעל הפיס הוא גוף המבוקר באופן שוטף על ידי מבקר פנים, ועדת בקרה של הדירקטוריון ורואה חשבון חיצוני. 

כמו כן נתון מפעל הפיס לביקורת מבקר המדינה. מפעל הפיס מקפיד על עריכת מכרזים ומעביר את מאזניו לפיקוח ועדת הכספים של הכנסת. בנוסף הוא מקיים את ההגרלות באופן פומבי ובפיקוח של ועדה חיצונית בה חברים נציגי ציבור ונציג רואה חשבון בראשות עורך דין חיצוני.

2000 - ייסוד "מורה הדרך"

מדריך לגיבוש קריטריונים מקצועיים, אובייקטיבים ושקופים בהקצאות הכספים. מפעל הפיס מקצה כספים לרווחת הקהילה באמצעות הרשויות המקומיות, על פי קריטריונים ואמות מידה אובייקטיביות המביאות בחשבון את גודל היישוב, ריחוקו ממרכז הארץ וכו'. שיטת ההקצאות שפותחה במדריך "מורה הדרך", מייחסת חשיבות גדולה יחסית למצבו הסוציו-אקונומי של היישוב, וכתוצאה ממנו, זוכים יישובים רבים הממוקמים בפריפריה לתקציבי פיתוח.

מורה הדרך להקצאת כספים לציבור

"מורה הדרך" בתחום הקצאות כספים לרשויות המקומיות, הוא מדריך המגבש אמות מידה אובייקטיביות להקצאת הכספים, על פי קריטריונים שאושרו על ידי המועצה הציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מאיר שמגר.

"מורה הדרך" נועד להיות כלי עבודה יעיל עבור ראשי הרשויות המעוניינים אף הם בשקיפות מלאה, כלי זה מאפשר להם לדעת מראש, בתחילת כל שנה, מהם סדרי התקציב העומדים לרשותם בפיס ולתכנן את פעילותם בהתאם לטווח הקצר והארוך.

חינוך

לב ליבה של תרומת הפיס לקהילה מתמקד בחינוך, ולא בכדי. ללמוד בכיתה מוארת ונעימה, לשחק בגינת משחקים חדשה או במגרש ספורט מקורה, להשתמש בחדרי מחשב חדישים ולבלות במרכזי המדע והאמנות הצמודים לבתי הספר - כל אלה משפרים את איכות חייהם של מאות אלפי ילדים ובני נוער ומסייעים להם בבניית עתידם. זוהי דרכו של מפעל הפיס לתמוך בפריפריה וברשויות המקומיות. זו דרכו להבטיח עתיד טוב יותר לדור הבא. אין מדובר כאן בסיסמאות אלא בעשייה מתמשכת של עשרות שנים, שתוצאותיה ניכרות היטב בשטח.

בהעדר מקורות מימון אחרים, משמש מפעל הפיס כמענה היחיד, כמעט, לצרכיה של מערכת החינוך בתחום התשתיות והמבנים, וכתשובה לפערים המתרחבים בין המגזרים השונים בישראל.

מפעל הפיס החל לתמוך במערכת החינוך בשנת 1954. השינוי במדיניות המפעל היה דרמטי. ראשי המפעל אימצו בהתלהבות את ההערכה שרווחה בציבור ובממשלה על פיה החינוך הוא חלק בלתי נפרד ממדיניות הביטחון הלאומי של ישראל ומכושר העמידה והאיתנות שלה. וככזה, יש  להעניק לו עדיפות עליונה. כניסתו של מפעל הפיס לתחום החינוך, בעוצמה רבה, היתה הגורם העיקרי שאפשר למערכת החינוך להיערך לקליטת מאות אלפי הילדים שהגיעו ארצה במהלך שנות החמישים והשישים. בתחילה העניק המפעל הלוואות לעיריות ולרשויות המקומיות לבניית מוסדות חינוך. אחר כך נכנס בעצמו לפרויקטים של בניה ובנה בכל הארץ מוסדות חדשים - במיוחד הושם דגש על ישובים חלשים יותר, מרוחקים יותר.

הפיס הביא לפתרונן של ארבע בעיות עיקריות בתחום החינוך באמצעות:

  • בניית בתי ספר שהיו חסרים על פי התקן
  • החלפת שליש ממבני בתי הספר הקיימים בישראל
  • חיסול המשמרת השנייה שהיתה נהוגה  בחלק מבתי הספר
  • ביטול הצורך במשמרת שלישית.

מפעל הפיס פעל גם בתחום החינוך הלא-פורמאלי ועסק בהקמת מועדוני נוער, מתנ"סים ואולמות ספורט. בנוסף, תרם הפיס תרומה מכרעת לכניסת ענף ההיי-טק לישראל. המפעל הקציב סכומים נכבדים לציוד טכנולוגי ממוחשב, והביא להקמת עשרות אלפי עמדות מחשב בבתי ספר ומוסדות לימוד ברחבי הארץ.

מפעל הפיס הקדיש כ- 80% מהשקעותיו בקהילה, בחישוב גלובלי, לנושא החינוך. מדובר בכמעט 16 מיליארד שקלים חדשים, בערכים ריאליים. קשה לדמיין את החינוך בישראל ללא השקעה עצומה ומכרעת זו.

קרנות מפעל הפיס לטיפוח המדע והאמנויות

מאז שנות השבעים מעניקות מדי שנה "קרן לנדאו למדעים ולמחקר" ו"קרן ספיר" מאות פרסים לחוקרים מצטיינים שפרצו דרך באחד מתחומי המדע והמחקר וכן מענקים לחוקרים מצטיינים שפרצו דרך באחד מתחומי המדע והמחקר וכן מענקים לחוקרים בתחום המוניציפאלי והרפואי, הנערך בשביל מוסד רפואי או בית חולים. הקרנות אף מעניקות מלגות מחייה לסטודנטים מעוטי יכולת כלכלית. בנוסף, משנת 2000 מוענקים "פרס לנדאו לאמנויות הבמה" ליוצרים אשר תרמו תרומה משמעותית לעשייה התרבותית הישראלית במבחר תחומים, ו"פרס ספיר לספרות" לסופרים אשר ספרם נבחר ליצירה הספרותית הטובה ביותר באותה שנה.

2001 - הקמת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות

המועצה פועלת לקידום התרבות והיצירה "מהשטח" ולייזום פרויקטים לקידום האמנות. מאות פרויקטים תרבותיים ואמנותיים בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה, אמנויות הבמה, הספרות והשירה ראו אור בזכות מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.

1996 - הקמת אשכולות ותפוחי פיס

על מנת לקדם חינוך רחב אופקים המעצים את היתרון הטכנולוגי ונותן מקום גם לדרכי ביטוי אמנותיות, יזם מפעל הפיס את הקמת אשכולות הפיס ותפוחי הפיס, שנבנו בצמוד לחטיבת הביניים, ומשלבים את כל הנדרש ללימוד מדעים ואמנויות.

בריאות

אומרים שחוסנה של חברה מתבטא במצב החוליות החלשות שלה. הקשישים, העולים החדשים, תושבי הפריפריה והאוכלוסייה בסיכון הם הראשונים להיפגע, כאשר מתגלים קשיים תקציביים. מפעל הפיס מתגייס לרווחת החוליות החלשות בקהילה, ומסייע בהקמה, בציוד ובשיפוץ של מועדוני פיס לגיל הזהב, מעונות יום, מועדוני פיס לילדים ולנוער בסיכון ומרכזי גמילה מסמים בקהילה. 

בתי החולים הסיעודיים - מענה לגוף ולנשמה

רבים מהקשישים בישראל מוגבלים בתנועה, וחלקם מרותקים לבתיהם. במסגרת פעילותו למען החוליות החלשות בחברה ובניסיון להיטיב את איכות חייהם של הקשישים בישראל, הקים הפיס בתי-חולים סיעודיים בשלומי, בנתיבות ובבית-שאן, בהן מצוקת הסיעוד קשה במיוחד. בתי-החולים הללו מכוונים לכך שקשישי האזור הנזקקים לטיפול רפואי ולשירותי סיעוד לא יורחקו מבני משפחותיהם, ויחד עם זאת לא ירגישו שהם נופלים עליהם למעמסה. במרכזי הפיס הסיעודיים פועלות שלוש מחלקות, הכוללות למעלה מ-100 מיטות. בנוסף, מספקים בתי החולים תעסוקה מקצועית לעובדים רבים בישובי הפריפריה.

הבריאות מתחילה בתחנה לבריאות המשפחה 

המפגש הראשון של התושב עם מפעל הפיס מתרחש בגיל חודש בערך... הפיס משקיע משאבים בבריאות הקהילה ומסייע בהקמת מרפאות שכונתיות ואזוריות לבריאות המשפחה (טיפת חלב) ובהקמת תחנות לבריאות השן. התחנות מופעלות בשיתוף משרד הבריאות ומיועדות להעניק שירות רפואי מונע לכלל האוכלוסייה, אך בעיקר לנשים הרות, לתינוקות ולילדים, מתוך מטרה לשפר את מצב הבריאות של הפרט, של המשפחה ושל הקהילה. 

יד מושטת כדי לצאת ממעגל הסמים 

אחת האוכלוסיות הנזקקות ביותר לעזרה הם המכורים לסמים. הפיס פועל למען צמצום מעגל ההתמכרות והחזרת האנשים בתום התהליך לקהילה. כפרי גמילה לסמים ועשרות תחנות ברחבי הארץ מופעלים על-ידי הרשויות בשיתוף הרשות למלחמה בסמים. מטרתם לספק מסגרות חדשות, המסייעות בהתמודדות עם נגע הסמים, מטפלות בנפגעיו ופועלות למניעה ולהסברה. במקביל עוסקים במרכזי הגמילה בהכוונה ובייעוץ למניעה ובמתן שירותי בריאות וקורת גג לחסרי בית.

אחריות סביבתית

במפעל הפיס חושבים ירוק: נושא איכות הסביבה תופס בשנים האחרונות מקום משמעותי בסדר היום הציבורי.

בישראל ובעולם קיים קונצנזוס נרחב לגבי מצבו ההולך ומתדרדר של כדור הארץ, ולגבי תפקידו של האדם ולחלקן של חברות עסקיות בצמצום צריכת אנרגיה וזיהום הסביבה.

התופעה הקשה של התחממות כדור הארץ מתבטאת גם בשינויים אקלימיים דרמטיים, סוגיית הידלדלות מקורות המים במדינת ישראל, שהפכה כבר מזמן לצו השעה ומעמידה אותנו בסיכון אמיתי, זיהום האוויר ההולך ומתגבר, בעיקר במרכזי הערים, נוכח העלייה במספר כלי הרכב הנעים בכבישים. כל אלה יחד עם פעולות יומיומיות אחרות משפיעות אקולוגית על הסביבה שבה אנו חיים, לעיתים קרובות אף מבלי שנהיה מודעים לכך.

"חושבים ירוק" זו גישה מציאותית אמיתית, שכל אחד מאיתנו חייב להידרש לה כדי להבטיח עתיד טוב יותר לילדיו.
בחלק מפיסת האחריות החברתית הכוללת ולצורך הגשמת החזון הסביבתי של מפעל הפיס, הקמנו ועדת היגוי לאיכות הסביבה והתקשרנו עם חברת ייעוץ המתמחה בגיבוש תכנית אסטרטגית להפיכת גופים לידידותיים לסביבה.
הוועדה פעלה לגיבוש ולהובלת מדיניות סביבתית מוסדרת, שתונהג ותוטמע בכל קבוצת מפעל הפיס לפיכך, אנו משקיעים מאמצים בניהול אחראי וכלכלי של סוגיות כגון מחזור, חשמל ורכש.

כצעד חשוב בדרך זו גובשה תוכנית עבודה לשמירה על הסביבה שנועדה להגביר את המודעות ולהרחיב את הידע וההבנה של העובדים, ולעודד יישום הלכה למעשה של העקרונות והכללים המנחים. זאת, במגמה להפחית ככל האפשר נזקים והשפעות שליליות ולאפשר לכולנו לחיות בצורה ידידותית עם הסביבה.

בין הפרויקטים שנתמכו על ידי מפעל הפיס להגברת המודעות וריכוז תשומת לב ציבורית בצורך לחסוך באנרגיה היה פרויקט "שעת כדור הארץ" במסגרתו העניק מפעל הפיס חסות למתחם הדיווש בכיכר רבין בתל אביב במהלך שעה בה הוחשכו חמש ערים בישראל.

בנוסף, העניקה מועצת הפיס לתרבות חסות ראשית על אירוע אקוספרה, הפסטיבל הירוק הראשון בישראל לאמנות וסביבה שמטרתו הייתה לקדם באמצעים אמנותיים את רעיון הקיימות, מושג המבוסס על תפיסת עולם המתחשבת ביכולת של הדורות הבאים לספק את צרכיהם ומכוונת את האדם לחיים מתוך אחריות לסביבה ולחיים בה.

קריטריונים לבנייה ירוקה

מפעל הפיס, כחלק מתפיסת האחריות החברתית הכוללת ולצורך הגשמת חזונו הסביבתי, החליט לבחון את האפשרות לסייע לרשויות המקומיות להקים מבנים ירוקים. 

מפעל הפיס זיהה את  הצורך והחשיבות לתת לרשויות המקומיות כלים והנחיות שיאפשרו להם בניית מבני ציבור ירוקים, ויזם לפני כשלוש שנים  הקמת וועדה לקביעת קריטריונים לבנייה ירוקה במבני ציבור. מטרתה העיקרית של הוועדה הייתה ליצור קובץ הנחיות לתכנון מבני ציבור באופן ידידותי לסביבה אשר ישמש את הרשויות המקומיות בפרט, ואף את הציבור בכלל.

כיום ת"י 5281 לבנייה ירוקה מתייחס למבני מגורים או משרדים בלבד, על כן, מפעל הפיס יזם הקמתה של וועדה לקביעת קריטריונים לבנייה ירוקה במבני ציבור. לצורך מימוש היוזמה, פנה מפעל הפיס בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה למספר אנשי מקצוע בתחום. לאחר קבלת מספר הצעות, בחר מפעל הפיס להעמיד בראש הצוות המקצועי את פרופ' יצחק מאיר מהמחלקה לאדריכלות ולתכנון ערים מאוניברסיטת בן גוריון.

במרץ 2008 התכנסה לראשונה וועדת ההיגוי שהקים מפעל הפיס, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שהורכבה מנציגי גופי ממשלה רלוונטיים (משרד הבינוי והשיכון ומשרד החינוך), נציגי השלטון המקומי, נציגי החברה למשק וכלכלה, נציגי עמותות רלוונטיות ומהנדס. מטרתה העיקרית של הוועדה ליצור קובץ הנחיות לתכנון מבני ציבור באופן ידידותי לסביבה. 

ההנחיות מתבססות על תקנים קיימים ומוצגות בצורה פשוטה ומובנת לכל אנשי המקצוע, גם לכאלו שלא עסקו בבנייה מסוג זה בעבר. ועדת ההיגוי ליוותה את עבודת הצוות המקצועי, קיבלה את סקירותיו והצעותיו וגיבשה את רשימת הקריטריונים אשר הוצגו לרשויות המקומיות או לכל גוף אחר העוסק בהקמת מבני ציבור.

מגמת מפעל הפיס לאשר לכל רשות מקומית בקשה להקים מבנים ירוקים במסגרת ההקצאה העומדת לרשותה מתקציבי מפעל הפיס.  והחל מהשנה מפעל הפיס מאפשר לרשויות המקומיות תוספת לבניה ירוקה המתבססת על נתוני הדוח, אשר הוגש למכון התקנים ואמור להוות בסיס לגיבושו של תקן חדש לבנייה ירוקה במבני ציבור במדינת ישראל.

אושרה  תוספת הנדסית במסגרת תקציב אמת המידה של הרשויות להקמת מבנה ידידותי לסביבה בגובה של עד 10% מהמענק. התוספת תינתן בגין:

  • התקנת מזגנים מסוג אינוורטר לרבות חיישני נפח ותנועה.
  • התקנת מערכות חשמל חסכוניות מסוג 5T לרבות חיישני נפח ותנועה.
  • בידוד תרמי למעטפת המבנה מעבר לנדרש בת"י 1045 וביצוע זיגוג בידודית.
  • עבודות פיתוח (איסוף מי גשם ושימוש בחומרים מחלחלים).
  • תכנון כמבנה ירוק וביצוע בקרת איכות לתכנון ולביצוע .
  • שימוש בחומרי בנייה בריאים.

עוברים לבנייה ציבורית ירוקה

בנייה ציבורית ירוקה מסמלת את תחילתו של מהפך ביחס האדם לסביבתו. כגוף המקצה מיליארדי שקלים בשנה לבניית מבני ציבור, החליט מפעל הפיס לקדם את מגמת הבנייה הירוקה ויזם תהליך שבסיומו יגובשו קריטריונים לבנייה ציבורית ירוקה. ביוזמת הפיס הוקמה ועדה מקצועית, שבה חברים נציגים מהאקדמיה וממשרדי הממשלה, והיא שוקדת על גיבוש קווים מנחים לבנייה ציבורית ירוקה, ידידותית לסביבה.

בית הספר הירוק הראשון ע"ש אילן רמון בירושלים נבנה במימון מפעל הפיס בהשקעה של 16 מיליון ₪. בית הספר בנוי מחומרי בנייה מיוחדים השומרים על בידוד ואיטום ומאפשרים ניצול מקסימאלי של משאבים טבעיים. המבנה מתבסס על אור יום כגורם התאורה המרכזי, ומשתמש באנרגיית השמש ובאוורור וחימום טבעיים, החוסכים אנרגיה ושומרים על איכות הסביבה. בנוסף מטפחים התלמידים גינה צמודה ליד כל כיתה באמצעות הזרמה של מי גשמים הנאגרים על גג המבנה.

חושבים ירוק בעבודה

מפעל הפיס אימץ שורת כללים והנחיות המבטיחים את צמצום הפגיעה בסביבה באמצעות שינוי אופן התנהלות העובדים במשרדי החברה, עובדי החברה חתמו על אמנת מפעל הפיס לשמירה על הסביבה, והתחייבו לצמצם את כמות הפסולת שנוצרת במהלך העבודה באמצעות מחזור, שימוש חוזר בנייר וצמצום השימוש בחומרי גלם. כמו כן אנו פועלים לצמצום זיהום האוויר על-ידי ייעול צריכת חשמל ודלק, נוקטים יוזמות לשיפור מצב הסביבה ומשלבים שיקולים סביבתיים בתהליכי קבלת ההחלטות.

מפעל הפיס מלווה את כל תושבי ישראל מרגע לידתם ועד הגיעם לגיל הזהב. משאביו של הפיס מופנים לכל מעגלי החיים ותחומיהם: הפיס מקים טיפות חלב, מרפאות, גני ילדים, בתי ספר, מועדוניות לילדים בסיכון ומרכזים קהילתיים לבני נוער, היכלי תרבות, ספריות, פארקים ירוקים ואולמות ספורט. הפיס תומך באמנים וביוצרים ומעניק מלגות לסטודנטים, לחוקרים ולמדענים. לבסוף הוא בונה מרכזי פיס ומועדוני פיס לגיל הזהב.

פעילותו, עשייתו והמבנה הארגוני של מפעל הפיס משקפים את הפסיפס הישראלי המגוון שבתוכו הוא פועל. הפיס מנוהל על-ידי דירקטוריון, מועצה ציבורית מייעצת ואסיפה כללית שחברים בהם נציגי הציבור - כך מובטח שהשקעות הפיס בקהילה ייעשו מתוך קשב לצרכיה המשתנים של החברה בישראל.

בזכות הפיס
30 ביוני 2019

נחנך פארק אלחוארנה בכפר קרע

הפארק נבנה בסיוע מפעל הפיס בהשקעה של למעלה מ- 5 מיליון ₪
30 ביוני 2019

בטקס חגיגי נחנך מרכז טוטו פיס לקהילה ולספורט בעוספיא

מרכז הטוטו פיס נבנה הודות לסיוע בעלויות ההקמה שניתנו על ידי מפעל הפיס, הטוטו ומשרד הפנים בעלות כוללת של למעלה מ- 9.5 מיליון ₪
12 במאי 2019

בטקס חגיגי נחנך מרכז טוטו-פיס חדש בביתר עילית

לרגל סיומם הסופי של עבודות הבינוי במתנ"ס פריימן ראש העיר ונציגי מפעל הפיס והטוטו חנכו רשמית את מרכז הטוטו - פיס העירוני. עלות הפרויקט: למעלה מ- 11.5 מיליון ₪
6 במאי 2019

מפעל הפיס מציג לרשויות המקומיות תכנית חדשה למימון פעילויות בתחום הרווחה והקהילה

ראש עיריית אופקים הרים את הכפפה ויזם את פרוייקט "נגנים צעירים" בעיר
28 באפריל 2019

מפעל הפיס יוצא עם בשורה חדשה לרשויות המקומיות – פיס בלב הקהילה

התכנית נועדה לסייע לרשויות המקומיות במימון תכניות הפעלה לקהילה בתחומים השונים
לעוד בזכות הפיס