איך מחולק הכסף

רווחי מפעל הפיס ממכירת ההגרלות חוזרים לקהילה באמצעות הקצאות הניתנות לכלל הרשויות המקומיות בישראל ובאמצעות פרסים המחולקים למשתתפים בהגרלות. במהלך שנות קיומו, השקיע הפיס למעלה מ- 23 מיליארד ₪ בהקמת מבני חינוך, ספורט, בריאות, רווחה ותרבות למען הקהילה.

משנת 2000 החל מפעל הפיס להקצות משאבים לרשויות המקומיות בהתאם לכללי "מורה הדרך" – אמת מידה להקצאת כספים לרשויות המקומיות בישראל.

שינוי השיטה נעשה מתוך מגמה לקיים את הקצאת משאבי הפיס בדרך שתהיה מבוססת על אובייקטיביות מרבית, שוויוניות והגינות, שקיפות וגילוי ציבורי.

העקרונות על פיהם נקבע "מורה הדרך" אושרו בשנת 2000 במועצה הציבורית המייעצת ברשותו של נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' מאיר שמגר ובדירקטוריון ונכנסו לשימוש באותה שנה. נוסחת החישוב עודכנה בשנת 2002 בעקבות ועדה לבחינת אמת המידה בראשותו של פרופ' יצחק סוארי. החלטות ועדת סוארי יושמו החל מהקצאת המענקים לשנים 2002 - 2003. על מנת למנוע עיוותים, נעזר מפעל הפיס בנתונים המתקבלים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הקצאה מתקנת

כל רשות מקומית בישראל זכאית לתקציב פיתוח ממפעל הפיס – חדשה וותיקה, קטנה וגדולה, ערבית ויהודית, חילונית וחרדית. בהיותו גוף בעל אג'נדה חברתית שפועל לצמצום הפערים בישראל, נוקט הפיס בהקצאה מתקנת, משמע: ככל שמצבו הסוציו- אקונומי של הישוב נמוך יותר, כך יגדל תקציב הפיתוח לנפש המוענק לו ממפעל הפיס. 

האינטרס הציבורי וההגינות הציבורית יוצרים צורך באמת מידה אובייקטיבית להקצאת מענקי מפעל הפיס לרשויות המקומיות בישראל. דירקטוריון מפעל הפיס, כגוף ציבורי המופקד בנאמנות על כספי ציבור, חייב לנהוג בשקיפות ובהגינות בהקצותו את כספי המענקים.

אמת המידה, הינה  בלתי תלויה בהשפעות פוליטיות או מפלגתיות מכל סוג שהוא ומתבססת על הנתונים האובייקטיביים ביותר שיש בנמצא.

אמת המידה משמשת סמן רב־שנתי להקצאת כספי מפעל הפיס. אמת המידה מבטאת את השווה והשונה בין כ־250 הרשויות המקומיות בישראל, בדרך אובייקטיבית, גלויה והוגנת.

החל משנת 2011 מתבצעת השלמה לאמת מידה מינימאלית, לרשויות קטנות שאמת המידה המחושבת שלנו אינה מגיעה לסכום המינימום. אמת המידה המינימלית כיום היא 600,000 ₪ לרשות.

הקריטריונים לחלוקת ההקצאות ומשקלם

גודל האוכלוסייה - 50%

מפעל הפיס מבקש להקצות כספים בדרך אובייקטיבית, צודקת והוגנת לכלל התושבים בישראל, לכן נקבע גודל האוכלוסייה כקריטריון עיקרי. ככל שאוכלוסיית הרשות גדולה יותר, כך היא תזכה לעדיפות בחלוקת הכספים.

דירוג חברתי - 25%

דירקטוריון מפעל הפיס סבור כי לאור הפערים הניכרים הקיימים בין שכבות האוכלוסיה השונות בישראל בהיבט החברתי-כלכלי, נכון וראוי להקדיש משאבים ציבוריים רחבי היקף לצמצומם. 

זהו קריטריון פרוגרסיבי, דהיינו ככל שהדירוג החברתי-כלכלי של רשות מקומית נמוך יותר, כך תהיה ההקצאה לאותה רשות מקומית גדולה יותר.

הנתונים מתבססים על תוצאות מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהן סווגו הרשויות המקומיות לעשר קבוצות על בסיס המדד החברתי-כלכלי.

מרחק ממרכז הארץ - 20%

לתושבים המתגוררים ברשויות המקומיות הקרובות לגושי המטרופולין של ירושלים, תל אביב, חיפה והקריות, קיימת אפשרות קלה יותר ונגישות לעשות שימוש במתקנים המצויים בתחומן של ערי מטרופולין אלה. לעומת זאת, ככל שישוב רחוק יותר ממרכזי הערים הגדולות, כך נדרשת הרשות להעמיד לרשות תושביה מגוון רחב יותר של מבני ציבור.

רשות מקומית המצויה בתחום משולש הערים הגדולות (ירושלים-תל אביב-חיפה) אינה זוכה להקצאה לפי קריטריון זה. לעומת זאת, מאחר וזהו קריטריון פרוגרסיבי, ככל שרשות מקומית רחוקה יותר ממשולש הערים הגדולות, כך גדל הסכום המוקצה לאותה רשות.

שיעור המשרתים בצה"ל - 5%

תרומת החברה לפרט ותרומת הפרט לחברה, צריכות להיות הדדיות, גם אם לא זהות. המשרתים בצה"ל ראויים להכרה ולהוקרה מצד גופים ממלכתיים – ובכלל זה מפעל הפיס – אשר מקבלות ביטוי בהעדפתם של המשרתים בהקצאת משאבים.

החישוב הוא בהתאם לתרומתה היחסית של אוכלוסיית הרשות לשירות בצה"ל, עפ"י דירוג שבנתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

החל משנת 2012 נלקחים בחשבון לא רק חיילי הסדיר והקבע אלא גם מי שהשלים שירות לאומי של שנתיים ומעלה.